רפרטואר לעונה 2009-10

מחזאות ישראלית חדשה משפחה חמה מחזה ישראלי חדש מאת ענת גוב בימוי: עדנה מזי"א מפגש משפחתי שגרתי של יום שישי בערב הופך לזירת קרבות, כשאחד מבני המשפחה מודיע שלא יגיע השנה לליל הסדר, כיון שהחליט לחגוג אותו עם חברים. הקומדיה החדשה של ענת גוב - יוצרת ההצלחות "חברת הכי טובות", "ליזיסטרטה 2000", "עקר בית" "אוי אלוהים" - בודקת את המשפחתיות הישראלית הלוחצת, ומעלה שאלות על אהבה, חובה, עבדות וחרות. פדיון האב מחזה ישראלי חדש מאת חנן פלד בימוי: רמי דנון בתחילת שנות התשעים, במלון קטן במינכן שוהים מוישה וחיליק, אב ובנו, שהגיעו כדי לטפל בתביעת פיצויים שהגיש האב 35 שנה לפני כן, על רכוש שנגזל במלחמה. זו הפעם הראשונה שהאב דורך על אדמת גרמניה, קילומטרים ספורים ממחנה דכאו, בו היה עצור לפני חמישים שנה. הבן דוחף את האב למצות את ההזדמנות האחרונה כדי לקבל את הפיצויים המגיעים לו, בעוד האב מנסה להתחמק מהפגישה עם אימי העבר. איריס, צעירה ישראלית שמתגוררת במינכן, הופכת להיות הצלע השלישית ב"במשלחת" וחוליה מקשרת בין האב הסובל מחרשות סלקטיבית, לבין הבן הציניקן והמריר. המירדף אחר הפיצויים, שעתידים להפוך ברבות הימים לירושתו של הבן, מקבל תפנית מפתיעה כשמתגלים סודות מן העבר, השופכים אור חדש על היחסים בין האב לבן ועל היחסים בין היהודים לבין גרמניה של היום. הממונה על משאבי אנוש מחזה ישראלי חדש מאת א.ב. יהושע בימוי: עמרי ניצן א.ב. יהושע, מגדולי המספרים הישראלים, חתן פרס ישראל, עיבד למחזה את ספרו "הממונה על משאבי אנוש", שתורגם לשפות רבות וזכה לתשבחות ולפרשנויות רבות בארץ ובעולם. במאפיית לחם גדולה בירושלים נקרא הממונה בדחיפות אל בעל המאפייה הישיש, כדי לברר אם יש אמת בכתבה ביקורתית שעומדת להתפרסם בעיתון המקומי, על עובדת שנהרגה בפיגוע, ומזה עשרה ימים מוטלת אלמונית בחדר המתים, בלי שאיש יתייחס להעדרותה או יתעניין בגורלה. מנקודה זו מתגלגל מסע דרמטי, מלווה בשירת מקהלה. תחילה מנסה הממונה על משאבי אנוש להתחמק מאחריותו להתעלמות מן העובדת שנהרגה, ונלחם בתוקף כנגד העיתונאי שחושף את הפרשה. אולם אז מתבררת זהותה של ההרוגה - עובדת ניקיון במשמרת לילה, אישה נוכריה, יפהפיה, שהגיעה במסע צלייני לירושלים, ובלי שהתכוונה לכך כבשה את ליבם של הגברים שפגשו אותה, אם בחייה או לאחר מותה. בלחץ בעל המאפייה, הדורש מהממונה כפרה על חטא ההתנכרות, עובר הממונה תהליך של תובנה עצמית ושל נטילת אחריות. הוא לומד מעט על חייה ורותם עצמו למסע חורפי מפרך, מזכך, מסע של מחילה ואולי של אהבה, בערבות השלג של רוסיה, כדי להחזיר אותה לקבורה בכפר מולדתה. אך שם, להפתעתו, הוא מתבקש על ידי אמה של המנוחה, להשיבה לקבורה בירושלים הנכספת. סיפור משמעותי לחברה הישראלית ויחסה לגר החי בתוכה. הבדלה מאת שמואל הספרי ובבימויו בוקר אחד, זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים, מצלצל הטלפון החדש בביתם של נתן ושרה לבבי בחולון והם מתבשרים שאבנר, בנם העתודאי בן ה 19 עומד להתחתן עם שרה'לה חבויניק, בת למשפחה ירושלמית ותיקה ועשירה. "אני לא אוהבת שקוראים לה בשם שלי, זה מביא מזל רע", אומרת אם החתן. המפגש בין שתי המשפחות השונות זו מזו מוליד שרשרת אירועים בלתי צפויים ומעמיד במבחן חמור את כוחה של האהבה. האריסטוקרטים מחזה ישראלי חדש מאת עדנה מזי"א בימוי: עמרי ניצן המחזה החדש של עדנה מזי"א שיצרה את ההצלחות "המורדים", "סיפור משפחתי", "היה או לא היה", הוא דרמה משפחתית המכסה על סודות אפלים. המחזה עוקב אחר משפחת בן כנען בשתי תקופות מכריעות בחייה: בשנות החמישים, אבי המשפחה, יאיר בן כנען, אלוף בצבא, הגבר הישראלי המומלץ והמצליח, מתמסר לקריירה צבאית במדינה הצעירה, כשהוא עיוור לצרכיה של משפחתו - אשתו, ושלושת ילדיו הקטנים. לעומתו אחיו, היפוכו הגמור, ההומוסכסואל הראשון שיצא מהארון בארץ ישראל. הוא, הכבשה השחורה במשפחה - בעל חנות פרוות בארץ השמש הקופחת, בתל אביב השמרנית של אותן שנים, הקורס מבחינה כלכלית. בשנות השבעים יאיר, עתה שר בממשלה, שנאלץ להתמודד עם תוצאות אטימותו, מייצג דור שלם שהתמסר ל"הקמת המפעל" על חשבון יחסיו עם המשפחה. דרמה משפחתית מפתיעה, מרתקת ומרגשת, המתחוללת בשנותיה הראשונות של המדינה הצעירה ועד שנות השבעים, כשמתחת לארועים הלאומיים רוחשים המאבקים המשפחתיים. הרצל אנסמבל עיתים בשיתוף התיאטרון הקאמרי עיבוד ובימוי: רנה ירושלמי מחזאי שהמציא מדינה. מחזאי שכולנו משתתפים-חיים בהצגה שחזה. הונגרי מלידה, יהודי בדתו, אוסטרי ע"פ אזרחותו, גרמני בתרבותו ויותר מכל היה רוצה להיות אציל פרוסי. זוהי התערובת הקיומית והססגונית של הרצל המאחדת בתוכה ניגודים ומורכבויות של תקופתו במאה ה19 ותחילת המאה ה 20. העיר וינה, בה התגורר רוב שנותיו, מתוארת מצד אחד כ"מעבדה נסיונית של שקיעת העולם" ומצד שני מצמיחה תפיסות אוטופיות כמעט משיחיות, ביחס לעתיד האדם והעולם. במערבולת זו צומחת לה תכניתו של הרצל לפתרון בעיית היהודים ובה "נתמזגו חיים ואמנות לחזיון פוליטי משונה, על הגבול בין פארסה ותיאטרון האבסורד". זהו מסע אפי, השוזר את ארועי ההסטוריה ורגעי חייו האישיים והצבוריים של הרצל, כשהם נפרשים על פני מפת הדרכים של אירופה ועד המזרח האקזוטי אל ירושלים ופלשתינה. חזיון שבמידה רבה ממשיך את קיומו כאן ועכשיו. ע'-17 מחזה ישראלי חדש מאת שי להב ויוני זיכהולץ עפ"י ספרו של שי להב "לך לעזה", בימוי: נועם שמואל חמישה צעירים, בוגרי גרעין של הנח"ל, משולבים בפעילות מבצעית ברצועת עזה, במהלך האינתיפאדה הראשונה (1989). החבורה מתנדבת למשימת אבטחה שנחשבת ל"נופשון" במונחים צבאיים: תצפית על מחנה הפליטים המקומי מגג הבניין הגבוה ביותר ברצועה, תצפית "ע'17". השהות במקום, שתוכננה לשבוע של כיף, מתארכת שוב ושוב למורת רוחה של החבורה. בין דודי השמש, חדר המעלית, ומעל לראשיהם של התושבים המקומיים, נחשפת מערכת יחסים סבוכה של החיילים עצמם, ומוצב "ע'17" הופך במהרה למיקרוקוסמוס של מצב החברה הישראלית והתמודדותה עם החיים בצל האינתיפאדה. דרמה ישראלית צעירה, דינמית, בראייה מלאת הומור שנותנת לנו הזדמנות מרתקת לשוב ולהיפגש עם התקופה ההיא מזווית הראייה של היום. קולות בלילה מחזה ישראלי חדש מאת יהושע סובול בימוי: איה קפלן מחזה אישי ומרגש של יהושע סובול. אב ובנו יוצאים למסע לילי של סגירת חשבון. האב, לעת זיקנתו, בורח מהבית אל תוך הפרדסים החשוכים ומבקש את קיצו. הבן, במירדף אחריו, מנסה להפיח בו מחדש את הרצון לחיות. סודות מן העבר, צפים על פני השטח תוך כדי עימות נוקב וחסר פשרות. מחזה-מסע מטלטל על אהבה ופרידה ועל ההבדלים בין שני בני אדם קרובים כל כך ושונים כל כך, כמו שרק אב ובן יכולים להיות. בסופו של מסע-החיים מתחלפים התפקידים: הבן הופך לאב והאב הופך להיות בן טיפוחיו. פילינג מחזה ישראלי חדש מאת דפנה רובינשטיין ובבימויה יום אחד נשמעת דפיקה על דלתה של רותי אדלר. בפתח ניצבת נציגת חברת "פילינג- קוסמטיקה וליפטינג לנפש" בע"מ. מפגש זה גורם לתפנית בחייה של רותי, רווקה בשנות השלושים לחייה, שזה עתה איבדה את אמה, איתה התגוררה כל חייה. פילינג הוא סיפור אנושי נוגע ללב על מערכת יחסים של תלות ואהבה חזקה בין אם לבתה, כשברקע בית קפה תל-אביבי, עובדים זרים, תורים לקופת חולים, רומן חסר סיכוי, יידיש והרבה הומור. קלאסיקה ישראלית הצוענים של יפו מאת נסים אלוני בימוי: יוסי פולק מחזה המופת של אלוני הוצג לראשונה ב -1971. הצוענים במחזה זה משחקים בקברט, בחיזוי העתיד, באסטרולוגיה, בכישוף ובקלפים. התיאטרון והמשחק הם כלי-הנשק היחידים שבידי המחזאי במאבקו הבלתי פוסק עם המוות, זהו אמצעי להוליכו שולל, לכשף אותו. "מי שהורג איננו משחק ומי שמשחק איננו הורג". הניגודים הללו מתמקדים בשני גיבורים: סמול ובוגו, גלגול נוסף של הרוצח והליצן, המופיעים במרבית מחזותיו של אלוני. סמול, הרוצח, הוא הטהור והנקי שבגיבורי המחזה. בוגו, הנווד, המחליף צורות וצבעים כלוליין, הוא הג'וקר במשחק הקלפים של החיים. מי ינצח בקרב בין המחנות? הליצן או השטן? משחקי התיאטרון או משחקי המלחמה? חמץ מאת שמואל הספרי ובבימויו דרמה משפחתית הבוחנת את מצבה הנפשי של החברה הישראלית על סף מלחמת יום כיפור. 1973, היממה שבין טקס ביעור החמץ לבין ליל הסדר. משפחת מלאך, בראשותו של איש המוסד שהודח, מתכנסת מודאגת לליל הסדר כשאחד מבני המשפחה נעדר. בו בזמן מתנהל ברחבי המדינה מרדף בעקבותיו של "המחבל הציוני" הזורע הרס ומתעתע במשטרה, כשהוא רכוב על קטנוע. הטינות והחרדות הכמוסות, משקעי העבר הדחוסים סביב השולחן, מתפרצים בסופו של דבר ומכלים הכל. חמץ כתוב בהומור, בראייה בוחנת, חדה ןמקורית של שמואל הספרי, מהבולטים במחזאים הישראלים היום. גטו מאת יהושע סובול בימוי: עמרי ניצן המחזה שהפך לקלאסיקה ישראלית, הוצג ברחבי העולם מטוקיו ועד לונדון, מוילנה ועד סידני וזכה בפרסים בינלאומיים יוקרתיים, ביניהם פרס המחזה הטוב של השנה בלונדון ב - 1989, ובטוקיו ב- 1995 וב- 1996. סיפורו המופלא של תיאטרון שפעל בתנאים אל-אנושיים בגטו וילנה בשנים 1942-1943. באמצעות סיפורו המרתק של התיאטרון, המחזה חושף את בעיות הקיום בגטו, את המאבק היומיומי העיקש, שניהלו היהודים בגטו לא רק כדי לשרוד, אלא גם כדי לנהל חיי תרבות תוססים ולשמור על צלם האדם. המחזה הצבעוני, הרצוף שירים וריקודים, מספר על חבורת אנשים הנאחזת בחיים וביצירה ומנסה לשרוד למרות האימה הקיומית המוחשית, היומיומית. כוח החיים שהיצירה התרבותית מעניקה לאדם ולחברה, מעצימה את הסולידריות, דווקא בשעת מצוקה ואיום קיומי. ההצגה בנוייה כתיאטרון בתוך תיאטרון, כאשר הסיפור כולו עולה בזיכרונו של מי שהיה מנהלו האמנותי של התיאטרון. פסטיבל חנוך לוין במלאת 10 שנים למותו חנוך לוין נפטר לפני 10 שנים אך יצירותיו ממשיכות לחיות ולשגשג על בימות הקאמרי, שהיה ונשאר תיאטרון הבית שלו. נשיקה לדודה קומדיה חדשה מאת חנוך לוין בימוי: אודי בן משה מחזה של חנוך לוין שנמצא בעזבונו ומוצג לראשונה על הבמה. פייליץ, המנסה לשנות את שמו לבייליץ, נגרר אחרי הדודה צ'רנוברודה, אך מנסה למצוא חיים טובים יותר במחיצתה של פוהורילה. קומדיה על הכמיהה לחיות אחרת ועל הגורל הגוזר רק כך, כפי שאתה חי. על הכיסופים התמידיים ועל התקווה לעוד חיוך, לרגע של אושר, שנדמה לנו שהוא מצוי בידיו של האחר, תחת שם אחר. פגישה ראשונה עם מחזה חדש של המשורר הגדול של התיאטרון הישראלי. הג'יגולו מקונגו מאת חנוך לוין בימוי: תיקי דיין אסופת מערכונים ופזמונים מבריקים ומקוריים, מתוך המאגר העצום של חנוך לוין, על טבע האדם וחולשותיו, ועל ההחמצות שבחיינו: "נשים מרומות וגברים מתחמקים, שופעי תאוות כבושות, חמיצות פחדים והמון חרטה". מחזאות יהודית ינטל עפ"י ספרו של יצחק בשביס-זינגר (חתן פרס נובל לספרות) בימוי: משה קפטן עיבוד בימתי חדש לרומן הארוטי של יצחק בשביס זינגר. ינטל היא בתו של רב בעל עמדה המעניק לבת ידע שהיה שמור באותם ימים לבחורים בלבד - לימוד התורה. כאשר הולך האב לעולמו , גוזזת ינטל את שערה ועם מזוודה קטנה יוצאת אל חיים חדשים בתחפושת של עלם צעיר. היא מתחזה לתלמיד ישיבה ומתקבלת ללימודים, אולם שם קורה הצפוי - הבלתי צפוי: היא מגלה מחדש את נשיותה המודחקת כשהיא מתאהבת באברך צעיר, עילוי יפה תואר בשם אביגדור. מכאן העלילה הולכת ומסתבכת כאשר משדכים לינטל את הדסה, עלמת חן, איתה היא מוצאת עצמה מתחת לחופה, כדת וכדין, ככל בחור ישיבה שהגיע לפרקו. סיפורה של ינטל הצעירה - הנחשב לאחד מסיפוריו הייצריים והמרתקים ביותר של בשביס זינגר, הפך לדרמה עם פזמונים, סיפור מרגש, משעשע ורלוונטי גם בימינו, המתייחס למעמד האשה בכלל וביהדות בפרט. ימי שלישי עם מורי מאת ג'פרי הטצ'ר ומיטש אלבום בימוי: משה נאור המחזה הוא עיבוד לספר הידוע בשם זה. 16 שנה לאחר שסיים את האוניברסיטה, מיטש אלבום הוא עיתונאי מצליח, שאין לו זמן ליהנות מחייו. תוך זיפזופ בטלויזיה הוא "נתקל" בדמותו של הפרופסור הנערץ עליו, מורו לשעבר, מורי שוורץ, המתראיין על מחלתו הסופנית ועל כך שהוא מכין את עצמו לקראת מותו הצפוי (מלמד את עצמו למות). מיטש מחדש את קשריו עם הפרופסור והשעות הקסומות שהם מבלים יחד הופכות להיות הקורס האחרון, ואולי החשוב ביותר, שמעניק המורה לתלמידו: כיצד לחיות, וחשוב מזה, כיצד למות. כמו שאמר שקספיר: "להיות תמיד מוכן למוות - זה סוד החיים". גדולי הקומדיה העולמית אילוף הסוררת קומדיה מאת ויליאם שקספיר הקאמרי ממשיך בצורה רצופה ועקבית, ליצור את "שקספיר בעברית". בקומדיה האהובה "אילוף הסוררת", אחד ממחזותיו המוצגים ביותר, יש לבפטיסטה, סוחר עשיר מפדואה, שתי בנות. ביאנקה המחוזרת, הרכה והאהובה, ואחותה הבכירה קתרינה, הסוררת, הקפריזית, בעלת הלשון המושחזת. האב לא ירשה לצעירה להינשא לפני הבכורה ולכן הוא מחפש לבתו הסוררת חתן, ומוכן אף להוסיף סכום נאה במזומן. פטרוצ'יו, המציע את "שירותיו", מוכן לקבל עליו כל כלה שהיא, בתנאי שהיא מביאה איתה נדוניה נאה. הוא לוקח על עצמו את אילופה של אשתו לעתיד, כשאינו בוחל בשום אמצעי להתיש את המיועדת הסרבנית. התוצאה של "ירח דבש" משעשע זה הוא סעודת חתונת מפוארת, בה בני הזוג, שבינתיים אילפו זה את זה והתאהבו זה בזה, מוכנים לזוגיות איתנה באושר ובעושר. משרתם של שני אדונים מאת קרלו גולדוני בימוי: מוני מושונוב הקומדיה המבריקה שכתב גולדוני לפני כשלוש מאות שנה - קומדיה שכבר בראשיתה יש גוויה - ממשיכה להצחיק קהלים מאז ועד עתה. הסוחר הקמצן פנטלון מעוניין להשיא את בתו לבנו של הדוקטור המלומד, לאחר שארוסה המיועד של הבת נהרג בדו-קרב. אחותו של הארוס המת מחפשת נואשות את אהובה שנאשם, שלא בצדק, ברצח ההרוג. מחופשת לאחיה המת היא מופיעה בביתו של פנטלון וגורמת למהומה רבתי ולהסתבכות העניינים. יחד איתה מגיע המשרת שלה טרופלדינו, שבטנו הרעבה מאלצת אותו להשכיר את שירותיו לאדון נוסף, הלוא הוא האהוב המבוקש. כמשרתם של שני אדונים, שאינם יודעים איש על רעהו, גורם טרופלדינו לשרשרת של מצבים מוטרפים ונפתלים, שהוא עצמו מצליח להימלט מהם רק בנס. את הגירסה העברית של המחזה הכין המחזאי-המתרגם נסים אלוני, בשפתו הוירטואוזית. צייד יצא לצוד בצד מאת ג'ורג' פדו בימוי: מסייה מוריסו, רופא ופייטן, מנסה לפתות את לאונטין היפה, אך היא מסרבת לבגוד בבעלה, הלא הוא מסייה דושוטל, ידידו הטוב של הרופא. אולם מוריסו, החושק הנלהב, שאינו ממהר להרפות מ"טרפו", נוטע בליבה את החשד כי מסעי הציד של בעלה, אינם אלא כיסוי למפגשיו עם הפילגש שלו... מכאן מתגלגלים הדברים בטירוף עד לפיוס הגדול ולהבטחתו של הבעל כי לעולם לא ייצא לצוד בצד. פארסה מקסימה ומשעשעת בנוסח העברי הגאוני של המחזאי-המתרגם נסים אלוני. טירונות מאת ניל סיימון בימוי: נועם שמואל 1943. אמריקה מצטרפת למאמץ המלחמתי כדי ללחום בנאצים ויוג'ין (בן דמותו של ניל סיימון) המגוייס, לומד על בשרו את טיבה של התלות המוזרה בינו לבין שותפיו לטירונות, ונתקל באנטישמיות המבעבעת בין חבריו ליחידה. כל זה באווירה קלילה והומוריסטית למרות שברקע אורב הפחד מן העתיד הלא ברור והחשש להישלח לחזית. על אף המשמעת הנוקשה והטרטורים הצבאיים, יוג'ין אינו שוכח את מטרות חייו העיקריות: למצוא את נערת חלומותיו ולהפוך לסופר מהולל המתעד את החיים סביבו. הקומדיה "טירונות" היא חלק מקבוצת מחזות אישיים, המתעדים את זכרונותיו של ניל סיימון כאיש צעיר: "יומן חוף ברייטון" "בדרך לברודוויי" ו"אבודים ביונקרס", מחזות שההומור שלהם מהול בנוסטלגיה צובטת לב המשותפת לכולנו. קלאסיקה עולמית אגדת חורף מאת ויליאם שקספיר בימוי: אודי בן משה דרמה שקספירית מסעירה. גבר חושד באשתו שהיא בוגדת בו עם חברם המשותף. הידידות הופכת לקנאה מטורפת. זוהי נקודת ההתחלה של אחד המחזות השקספיריים המרגשים ביותר. היצירה מסתיימת באמירה כי יש מקום למחילה ולשלום בין האויבים. המחזה נהנה כיום מרנסנס ברחבי העולם, בשל רוח הפיוס, השלום וההשלמה שהוא משרה בעידן הפלת החומות וביטול הגבולות. חתונת הדמים מאת פדריקו גארסיה לורקה בימוי: אמיר ניזר זועבי ידיעה עיתונאית קצרה על רצח כפול שארע בכפר, הפכה בידי לורקה לאחת הטרגדיות הגדולות של הדרמה המודרנית. בליל כלולותיה פוגשת הכלה מחדש את אהוב לבה לשעבר ונמלטת אתו מחופתה. אם החתן קוראת לנקמה ולהצלת כבוד המשפחה. אורחי החתונה יוצאים בעקבות הבורחים לקראת מה שמסתיים כמפגש דמים טרגי בין שני הגברים ובין שתי תפיסות עולם: בין הכמיהה הטבעית והלגיטימית לאהבה ולאושר, לבין השמירה על כבוד המשפחה כערך עליון. הבמאי אמיר ניזאר זועבי ימקם את העלילה בכפר גלילי, ויעניק למחזה ניחוחות וצלילים מקומיים-עכשויים. פרוייקטים מיוחדים שירת תל אביב בימוי: משה קפטן במלאת 100 שנה ליסודה של תל אביב, התיאטרון הקאמרי, התיאטרון העירוני של תל-אביב-יפו, מעלה את המופע שירת תל אביב. גדולי המשוררים העברים - מביאליק וטשרניחובסקי ועד נתן זך ומאיר ויזלטיר - כתבו לה שירי אהבה. מאות שירים נכתבו עליה ולכבודה, ולימים חוברו להם מנגינות שהפכו לנכסי צאן ברזל של כולנו. בנוסף לשירים וביניהם, מערכונים סיפורים ואנקדוטות שנכתבו בשעתו על ידי טובי הכשרונות בתחום הבמה הקלה לכבוד "תל אביב הקטנה", כותרת שאינה הולמת עוד את העיר שגדלה בינתיים. תל אביב הגדולה תוחג במופע שיכלול את מיטב היצירה הישראלית המוקדשת לעיר תל אביב. לעוף מכאן פרוייקט מיוחד בשיתוף עם האופרה הישראלית והתזמורת הקאמרית הישראלית תיאטרון מוזיקלי מאת נאוה סמל ואלה מילך שריף בימוי: יעל רונן הספר עטור השבחים הופך ליצירת תיאטרון מוזיקלית. צמד היוצרות שהוכיח את עצמו באופרה המרגשת צחוק של עכברוש, יצר יצירה בימתית חדשה, בעלת אופי ישראלי מובהק בנופיה, בצליליה וברוחה. העלילה חוזרת לשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. במושבת פרדסים קטנה פוגשת הנערה הדרה את הסנדלר מסייה מוריס חביבאל, שעלה לארץ מהאי ג'רבה שלחופי תוניסיה. מסייה מוריס נוצר בליבו את סודם של יהודי האי, שידעו לעוף ונשאו על גבם דלת מבית המקדש שחרב. בלבו המצולק הוא נושא גם את כאבו כניצול שואה. הדרה, היתומה מאם, שחוותה אף היא אובדן, נשבית בקסם סיפוריו והוא נעתר לתחנוניה ומלמד אותה לעוף. זהו סיפור התבגרות שמשלב בין מזרח ומערב ומחזיר לחיים את ניחוח ראשית המדינה. "לעוף מכאן" פורש את הפרק העלום של יהודי צפון אפריקה תחת הכיבוש הנאצי. לצמד היוצרות מצטרפת הבמאית יעלי רונן (פלונטר, איזבלה, שנה טובה לחקלאים בצפון, המדריך לחיים הטובים) שהוקסמה מן היצירה התוססת ומלאת הדמיון. מחזות מוסיקליים קברט מחזמר מאת ג'ו מאסטראוף שירים: פרד אב מוסיקה: ג'ון קאנדר בימוי: עמרי ניצן אחד ממחזות הזמר הידועים והאהובים ביותר: WILLKOMMEN, BIENVENUE, WELCOME כך מזמין המנחה את המאוכזבים והנואשים: "השאירו את הצרות בחוץ ובואו אל הקברט". הזמן - ברלין של תחילת שנות השלושים, רגע לפני שהיטלר עולה לשלטון; אי-שקט פוליטי, מיליוני מובטלים, סמים וזנות, בריחה מן היאוש אל חיי הלילה התוססים. לאיש אין פנאי נפשי להתייחס אל מה שמתחולל ברקע. לתוך הכאוס הזה נכנסת זמרת-רקדנית אמריקאית, סאלי, המופיעה במועדון הלילה המפורסם קיט קאט. בחייה משתלבות כמה דמויות: פוליטיקאי גרמני עשיר, יהודי צעיר הנאבק עם הזהות שלו, סופר אמריקאי שבא לחפש נושא לספר וכמובן המנחה הכריזמטי והדמוני, היחיד שמצליח לראות את התמונה המאיימת כולה ומזכיר לנו מה צופן בחובו העתיד הנורא. הנאצים עולים לשלטון ובקברטים ממשיכים לשיר. לילה לא שקט עפ"י שיריו של שלמה ארצי, עיבוד ובימוי: יעל רונן "לילה לא שקט" עוטף אותנו בשיריו של שלמה ארצי כשהם שזורים יחד למחרוזת המשקפת את קלסתר הפנים הישראלי: הילדות התמה על גדות הירקון, השכונה התל אביבית, כאבי הצמיחה של הגוף והנפש, האהבות הראשונות, החברויות הגדולות, הזרימה אל תוך החיים הבוגרים, הזוגיות על יופיה ולבטיה, האמן הצעיר המנסה לגשש את דרכו ולקבוע את מקומו, וכל מה שהאדם משתוקק אליו ונושא עמו. נופי הילדות וההתבגרות וזכרונות, כי אחרי הכל ..."זה מה שנשאר". קבוצה של שחקני הקאמרי שרה את שיריו של שלמה ארצי המצטרפים יחד לסיפורו של הישראלי בן דור המדינה. מחזאות עולמית עכשווית חתונה בביירות בכורה ישראלית ליצירתו של המחזאי הלבנוני ווג'די מועווד בימוי: מיכאל רונן בני משפחה אמידה, החיה בביירות המופצצת, אפופת הקרבות, מחליטים לקיים את מסיבת החתונה של בתם היחידה, למרות שהעולם נחרב סביבם, למרות האומללות של האם, האלימות של האב, השגעון של הבן הצעיר והעלמותו של הבן הבכור, ומעל לכל - למרות העובדה שבעצם עדיין לא קיים בכלל חתן... המחזאי מאפשר לנו הצצה ייחודית ויוצאת דופן לביתה של משפחה לבנונית, בעיצומה של המלחמה, כדי לחוות יחד עם בני הבית את גורלם - גורלנו המשותף. כוחו של המחזאי בסגנון הכתיבה המיוחד המשתמש בצורה הומוריסטית ופיוטית כאחד, בשפת הרחוב המקומית. מועווד, יליד 1968, שחווה בילדותו את מלחמת האזרחים בלבנון, יודע כמונו שגם בלב האפלה ומוראות המלחמה, החיים נמשכים. "יום חתונה בביירות" מבטא בצורה גרוטסקית, משעשעת ונוקבת את התשוקה של כולנו להיצמד, בכל מחיר, למסורת ולשיגרה, או במילים אחרות - לחיים - גם בשיאם של הכאוס והחורבן. מחזה לבנוני ראשון מעולמם של שכנינו מעבר לגבול, שהם כל כך קרובים ובכל זאת כל כך רחוקים. חורף מתחת לשולחן מאת רולנד טופור בימוי: אלינור אגם סיפורה של עלמה בודדה, מתרגמת במקצועה, שעל מנת לשרוד כלכלית נאלצת להשכיר את החלל שמתחת לשולחן העבודה שלה. הדייר שהשתכן מתחת לשולחן הוא דרגומיר, עולה חדש, סנדלר במקצועו, ששמח לחיות ולעבוד מתחת לרגליה (היפות). לימים מצטרף אליו גם גריצקה, בן דודו הכנר, עולה חדש גם הוא. בין השלושה נרקמת מערכת יחסים של אהבה ונאמנות, למרות תמיהתן של שאר הדמויות במחזה: שכנתה האריסטוקרטית של המתרגמת, ומנהל ההוצאה לאור ששוכר את שירותיה. "חורף מתחת לשולחן" הוא מחזה בעל אמירה חברתית, אנטי דרמה מצחיקה עד דמעות.